זרובניק נ' לבטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 16.5.12 שבה היו מעורבים רכב התובעת, ורכב הנתבע 2 שהיה מבוטח אצל הנתבעת 1.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

1.הוצאות תיקון הרכב – 18,891 ₪.

2.שכ"ט שמאי – 1624 ₪.

3.ירידת ערך – 2455.

4.הוצאות שונות – 500 ₪.

סה"כ – 23,470 ₪.

התובעת טענה שנסע לא במהירות גבוהה במסלול והתקרבה לפסי האטה תוך נסיעה בפניה חדה, ואז הנתבע שחנה בצד הנגדי "פתאום בלי שום זהירות שום הבהנה של מצב בכביש יצא לנתיב שלי. הוא נכנס למסלול שלי הוא עבר מהמסלול שלו למסלול שלי וגרם לפגיעה" (עמוד 1 שורות 11-13).

חלקו הקדמי הימני של הרכב ספג נזק משמעותי. בחקירה נגדית התובעת טענה שלא הספיק להבחין ברכב הנתבע אלא ברגע ההתנגשות מכיוון שיצא במהירות ממקום חנייתו.

2.הנתבע 2 טען שיצא ממקום חניה בצדו הנגדי של הכביש וכוונתו להשתלב בתנועה במסלולה של התובעת, אולם לדבריו: "הסתכלתי לראות שהדרך פנויה והתחלתי ביציאה לכוון נתיב הנסיעה שלי, בחנתי בתובעת שהיא מתקרבת אלי במהירות ובלמתי את הרכב ועמדתי עמידה מוחלטת. עמדתי בנתיב הנסיעה שהאוטו אלכסון. הייתי בצד שלי ולא בצד שלה" (עמ' 2 שורות 17-20).

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכי התיק החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.גם התובעת וגם הנתבע 2 תרמו לקרות התאונה, אם כי לא בצורה שווה.

2.הנתבע, שבחר לצאת ממקום חנייתו ולחצות את המסלול הקרוב עליו על מנת להשתלב עם התנועה, היה צריך לפעול במשנה זהירות – ולא עשה כך.

מסקנתי מכלל הראיות היא שנכנס למסלולה של התובעת בחוסר התחשבות למצב בכביש ומבלי הזהירות הנדרשת. שוכנעתי שגם אם עצר כטענתו לפני התאונה, עשה זאת תוך חסימת מסלולה של התובעת.

3.התובעת מצידה כלל לא הבחינה ברכב הנתבע 2, אלא בעת ההתנגשות. עובדה זו מלמדת על מידה מסוימת של רשלנות תורמת מצידה אותה אני מעריך ב- 15%.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע 19,950 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות הדיון.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: